#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז. 1 בא ואמר גר אני האם נאמן בארץ ובחו&quot;ל ומנין וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">האם מקבלים גרים בארץ ובחו&quot;ל ומנין?</p>"	"בא ואמר גר אני אינו נאמן דכתיב &quot;אתך&quot; במוחזק לך, אבל עדים אפ' שלא ראו אלא שמעו שהתגייר בב&quot;ד של פלוני מועיל דכתיב &quot;וכי יגור אתך גר בארצכם&quot; מכל מקום. <p dir=""rtl"">מקבלים גרים בין בארץ בין בחו&quot;ל - לר&quot;י אף דכתיב &quot;בארצכם&quot; כתיב &quot;מעמך&quot; (ולגרסת הגר&quot;א &quot;מאתכם&quot;), לחכמים בחו&quot;ל פשיטא שמקבלים והוצרך לחדש שאף בארץ דס&quot;ד שלא יקבלו שבאים להתגיר משום טובת הארץ או משום לקט שכחה ופאה. </p><p dir=""rtl"">לר&quot;י &quot;בארצכם&quot; שדוקא בארץ צריך ראיה, אבל לחכמים שלא מיותר להם &quot;בארצכם&quot; סוברים שבכל מקום צריך ראיה. אף דמסייע&nbsp;&nbsp;קראי לר&quot;י פסק ר' יוחנן כחכמים.</p><p dir=""rtl"">(ע' תוס' שכתבו שהכי עסקינן במחוזק לן בגיותו אבל אם מוחזק כישראל נאמן במיגו שיכל לומר ישראל אני, וע' ברמב&quot;ם שהביא שזה דוקא בארץ כשרובם ישראל אבל בחו&quot;ל אין נאמן במיגו וכתב הגר&quot;א שזה ע&quot;פ הירושלמי דקאי במחוזק והסוגיא כאן אירי באינו מוחזק.)</p>"	יבמות מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. 2 גר שאומר שהתגייר שלא כדין {לא בב&quot;ד} האם נאמן לפסול את עצמו, ובניו ונכדיו?	"את עצמו - ודאי פוסל.<p dir=""rtl"">את בניו - לחכמים שסוברים שאין 'יכיר' לומר על בנו שהוא בן גרושה וחלוצה וכד': ודאי שאינו נאמן לפסלם. לר&quot;י שסובר שנאמן: לרנב&quot;י בגר יודה שאינו נאמן שהרי עושה עצמו לגוי ואין לגוי נאמנות, לרב פפא נאמן, אבל אם יש לו נכדים אינו נאמן לפסול את בנו שהרי גם נכדיו יפסלו ועליהם אינו נאמן. הלכה כרנב&quot;י [ויודה הוא לסברת רב פפא בבן גרושה וחלוצה].</p>"	יבמות מז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מז. גר שבא להתגיר בזמן הזה מה סדר גירותו?<p dir=""rtl"">[וכיצד מטבילים אשה?]</p>"	"אומרים לו אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דויים וכד' אם רוצה בכל זאת מקבלים אותו ומודיעים אותו מקצת מצות קלות וחמורות שאם יפרוש יפרוש שקשים גרים לישראל כספחת, ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה שגוי נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון, ומודיעים לו ענשם ושכרם של&nbsp;&nbsp;מצות, ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו כמו שמצינו אצל רות שאחר שראתה שמתאמצת קבלה אותה. <p dir=""rtl"">קיבל, מלים אותו מיד דשהויי מצוה לא משהינן, ואם נשארו ציצים המעכבים מתקנים אותם. </p><p dir=""rtl"">נתרפא, מטבילין אותו במקוה כשר לטבילת נדה, ודוקא אחר שהתרפא אבל קודם לא שהמים מזיקים למכה, וכל שחוצץ בטבילה חוצץ בו. וג' ת&quot;ח עומדים ע&quot;ג ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת חמורות, אחר שעלה הרי הוא כישראל לכל דבר ואף אם יחזור בו יהיה ישראל מומר וקידושיו קידושין. </p><p dir=""rtl"">אשה, נשים מטבילות אותה במים וג' ת&quot;ח עומדים בחוץ ומודיעים אותה את המצות.</p>"	יבמות מז.		
